רב"ט שירלי סמדג'ה ז"ל

• נר

  הודלק ע"י רביד רחמים בתאריך 10/03/2006

  התגייסתי לחיל ההנדסה באוגוסט 2003. שירלי ז"ל, הייתה המפקדת שלי בטרום טירונות. ה"טרום" זו התקופה הכי קשה שיש... המעבר מהאזרחות לצבא, המרחק מהבית והמשפחה, היכרות (לאו דווקא קלה) עם מערכת צבאית בעלת חוקים ודרגות משלה... ושירלי?! שירלי הייתה האור שלי, האמונה שלי, הסיבה שהמשכתי ולא ויתרתי. פגשתי אותה בבקו"ם. פניה היו מכוסים בכובע מצחיה. היא הייתה כל כך רצינית ומרשימה. בהיתי בה (היא שמה לב אבל מעולם לא העירה לי על כך). הייתי מהופנטת. היא נראתה לי כל כך מוכרת או שהיו אלו הפנים העדינות והעיניים ששיקפו כמות אדירה של חום ואיכפתיות ל23 החיילות שרק עתה התגייסו והיא כלל לא מכירה. אהבתי אותה מהרגע הראשון. היא הייתה כל כך שונה.. מלאך ארצי ממש. קשוחה ומרוחקת מתוקף תפקידה (אבל תמיד חייכה, בחצי פה, כדי שלא נראה...) אך מלאת הערכה ודאגה. בשעות הת"ש, היא הייתה נשארת באזור, עוברת כאילו במקרה. זמינה ונגישה אך מרוחקת על מנת לאפשר לנו פרטיות. הייתי בוכה והמון, והיא תמיד, תמיד מצאה את המילים הנכונות כדי להקל מעט על הכאב, כדי להעלות את המורל, כדי לתת את הכוח לשרוד עוד יום. היא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים ואני יודעת, בוודאות, שבזכותה, הפכנו ללוחמות טובות יותר, לאו דווקא מהפן המקצועי, אלא כאנשים, כבעלי ערכים ותשומת לב לפרטים הקטנים-הכל כך טריויאלים וברורים, אך הכל כך מדהימים, בשיגרה האפורה. אני תמיד אודה לה על כך ואשא את זכרונה עימי, עד יומי האחרון. יהי זכרך ברוך...