- נר
-
הודלק ע"י עדן מסלאוי בתאריך 23/08/2005
אלירן...
כל כך רע לי להיכנס לאתר כזה ולהדליק לכבודך נר ,והתמונה שלך באתר ,התמונה שלך הזאת ,לא יוצאת מהראש ,מזכירה לי את היום הזה ,לאשום דבר אחר חוץ מהיום הנורא הזה שישבתי בעמדה באיזה מוצב בצפון ופתאום מגיעה חיילת עם אפוד,שחצי שעה לפני כן - שמרה במקומי ,ואפילו החלפתי אותה באיחור של רבע שעה בגלל הרמת כוסית מאוסה של המגד (לכבוד ראש השנה)
ואני שואלת אותה אם היא שכחה משהו ,ואז רואה את האפוד
"באתי להחליף אותך......יש לכם שיחה..." ואני חשבתי 'עוד פעם המגד הזה...
והיא אמרה לי "תקחי את האפוד שלך..."
"לא אני ילך ויחזור מהר ,לא נעים לי גם ככה תחנתי אותך..."
"תקחי את האפוד!" היא פקדה ,ואני לקחתי והלכתי ,חשבתי בלב -
את כל כך רוצה לשמור?! אז תגידי ,אני לא מתווכחת...
הגעתי לחדר ,תכננתי לזרוק את האפוד וגם לזרוק כמה קללות על המגד ...
הם ישבו בחדר - כולם ,ישיבה מזרחית על הרצפה ואני עמדתי בחוץ, לא רוצה להכנס ,לא יודעת מה קרה אבל אני לא נכנסת!
הוא אמר שזה מישהו מאנקור ,לא אמר מי ,לא אמר מה קרה ,לא רוצה לשמוע "תקשיבי..." ,הוא אמר ואני התחלתי ללכת (מה שלא יודעים - לא כואב את זה אני יודעת טוב) "תקשיבי..." הוא תפס אותי בכח ואני אמרתי לו "לך תזדיין ,אל תדבר איתי ,אני לא רוצה שתדבר איתי.." והוא אמר שזה אתה.
אלירן ,הוא אמר שזה אתה ,הוא אמר "תאונה" הוא אמר ובכה
ואני לא שמעתי כלום ,אני לא יודעת (מה שלא רואים - לא קיים וגם את זה למדתי טוב) הוא המשיך לספר ותפוס אותי בבכי ואני המשכתי לקלל אותו...
היום אני חושבת עליך המון ,יותר מאתמול היום זה ה23 לחודש ,לא חשוב אפילו איזה חודש ,זה יום ארור ,יום שבו אני רוצה לזכור בכל הכח את הצחוק שלך ,אבל זוכרת רק את זה , את זה ואת השמירה ,ואת האפוד והמגד ואת כל היום הזה שאני מנסה כל כך לשכוח ,
כי מה שלא זוכרים - לא קרה...
מתגעגעת כל כך הרבה .עדן