אפרי שלנו,
הבן הבכור חונך לאהבת המולדת והארץ,
כל חופשה יצאו לטיולים עם חבריו מהתיכון
נהנינו לראות אותו שמח ומחייך
תוך כדי התמסרות והשקעה באימונים,
מצא זמן להקדיש לתחביבים:
ספורטאי, כדורסלן, עסק בסנפלינג, שחה בים ובכנרת, שיחק במטקות, טיפס וקפץ במפל יהודיה בשמחה והנאה.
המשפחה מספרת:
בחור עני וצנוע,
מאוד משפחתי, אמפתי, דואג לשלושת אחיו הקטנים
בוגר בנפשו
בגעגועים ואהבה עד קץ
אמא
אחותו הקטנה זכתה במקומות הראשונים בתחרויות טניס בארץ לזכרו.
ידידת נפש- עדנה:
יש הנותנים בשמחה, והשמחה שכרם
ובעיניהם שופע חיוכם על פני עולם וכזה היה אפרי.
אפרים תמיג היה צוחק. משתולל, מלא מרץ,
מלא חיים, חם, אוהב, משרה אהבה
וחיים על כל דבר בו נוגע.
מן אפרים נהדר שכזה,
המוכן לתת הרבה לאחרים
ויודע לטעת נרגשה טובה ועידוד בלב כולם.
אך גם רצינות אפיינה אותו ובהחלט היו חשובים
בעיניו הסדר והניקיון.
הדרישה הגבוהה מעצמו, מחבריו ובטח מחניכיו.
כל אשר עשה- אהב ועשה על הצד הטוב ביותר.
בלימודים אף פעם לא אכזב ובציונים היו גאים להתכבד.
אל הצבא התייחס בכובד ראש,
הוא לא קיטר או קיבל את השירות כנטל
אלא להיפך נהנה ואהב את מה שעשה בצבא
ותמיד שאף להתקדם הלאה
לתת הכל לחייליו, לעשות מהם חיילים טובים
ודוגמא אישית.
כזה היה אפרים- מוכשר, מצטיין,
עד שקשה היה לדרוש יותר.