אחינו עופר,
"את אחינו עופר נזכור לעד, כי איך אפשר לשכוח את שהשקיע בנו, אחיו הקטנים, מיטב זמנו ומירצו. אהבנו אותו בכל לבנו, והוא השיב לנו אהבה שחשנו בה בכל מילה שיצאה מפיו ומכל יצירה - בציור ובפיסול -שהקדיש לנו, אחיו הקטנים. עם גיוסו חשנו גאווה, וכל חופשה איתו היתה חוויה, הן בסיפוריו המרתקים - עם כל הגוזמאות שבהן - והן בטיולים המשותפים שטיילנו עימו בסביבה. בטיולים אלה למדנו להכיר ולזהות עופות, פרחי בר וחרקים שונים. "נלך לטייל אל אמא אדמה" - כך היה אומר. אך אמא אדמה לקחה אותו אליה, גזלה אותו מאיתנו בעודו צעיר והשאירה אותנו המומים ונפחדים".