גוזל היה עופר בשבילנו ובשביל המשפחה, גם כשגדל והיה לנער חסון ורחב כתפיים. איך נשכח את הלילות ללא שינה, והימים ללא מנוחה, שהשקענו בשמירה על שלומו, את המבט השובב והמרגיז בשובו מבית הספר. איך נשכח את הלילות ללא שינה בזמן היותו חייל ובתקופת מלחמת שלום הגליל. רק בחופשותיו היו לילותינו ללא נדודי שינה, רק בהן חיינו בביטחה כי מאומה לא יקרה לו, כי עופר נמצא עימנו. אט אט התרגלנו לעובדת שחרורך הקרוב ומצפים היינו יחדיו לתחילתה של דרך חדשה, שמחים ומאושרים על כך. ובמלאת סאת אושרנו פגע בנו האסון. יד זדונית קטפה אותך, פרח צעיר ורך המתחיל לפרוח בגן המשפחה, והשאירה אותנו המומים וכואבים.
אמא".