מפקד יחידתו כתב עליו במכתב נחומים למשפחתו: "עופר היה אהוד מאוד על חיילי הגדוד ומפקדיה, אף ששהה עמנו תקופה קצרה. לא היה אפשר שלא להכיר את אופיו המיוחד ולאהוב אותו. הוא היה שקט, ביישן, מסוגר ומכונס בתוך עצמו, אחד האנשים היפים עמוק עמוק בפנים. תמיד אהב לעזור לחבריו, ולא היסס לוותר על טובתו האישית למען אחרים. הוא אהב לצייר, ליצור. אהב טבע ונוף, אהב את החיים".