טוראי אברהם-יצחק שנור ז"ל

קורות חיים

בן אהרן ורבקה. נולד בתאריך י"ט באייר תרע"ט (19 במאי 1919) בעיירה ויליצקה אשר בפולין. ילדותו עברה עליו בקראקא. למד בבית-הספר העממי של "המזרחי" ואחר-כך למד שלוש שנים בבית-הספר למלאכה שליד הגימנסיה העברית, וסיימו כמסגר מכני. תלמיד מצטיין בעיון ובמעשה. נעוריו עברו עליו בחברות פעילה ב"השומר הדתי". לאחר השתלמות מקצועית נוספת עבר לקבוצת "ראשית", של השומר הדתי בפשדבוז', ושהה שם עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה. בראשית מלחמת-העולם היה בשטח הכיבוש הגרמני בפולין, עבר את הגבול לשטח הכיבוש הרוסי והגיע לליטא, שם התלכדו חברי קיבוצו והמשיכו במסורת החלוצים שלהם בקלינובה שליד קובנה. משם נדד דרך רוסיה, תורכיה ולבנון כשפניו מועדות לארץ-ישראל. הגיע ארצה בחודש אדר תש"א, והצטרף לקבוצת "אברהם" של "הפועל המזרחי" בכפר-פינס ליד כרכור. אך, גם שם לא ידע מנוחה, והתנדב לצבא הבריטי, בו שירת בפלוגת "המהנדסים המלכותיים" 743, עמם עבר את המזרח התיכון לאורכו. בהיותו באלכסנדריה הקדיש את זמנו הפנוי להדרכת נוער מן הרובע היהודי לתורה ולציון. לפי דרישתו הועבר ל"מהנדסי שדה" בבריגדה העברית. השתתף בפעולות החי"ל בחזית הסניו באיטליה ומשם עבר למערב-אירופה, חיפש אך לא מצא שריד למשפחתו. עם גמר המלחמה השתתף בפעולות למען שארית הפליטה ובפעולתו זו הגיע עד פולין.

צעיר ומשגשג היודע לשאת בעול - כך הופיע בקבוצתו בכפר-עציון. הוא הרחיב את מסגריית המשק והכניס בה חידושים. במסגרייה ייצרו כלי עבודה חקלאיים. משם נשלח לקורס מ"כ ונתמנה למפקד הפל"ם במקום. היה פעיל בענייני בטחון. לפני פרוץ מלחמת-השחרור נשא לאישה אחת מחברות הקבוצה אשר עם התחלת המצור פונתה ביחד עם האמהות והילדים לירושלים.

בשעת המצור יזם מפעל מיקוש, בו פעל כמעט ללא חומרים, ואת מוקשיו סיפק לכל נקודות הגוש ומשלטיו. בימים עבד במסגרייה, ובלילות היה יוצא לזרוע מוקשים בסביבה. השתתף בכל הקרבות בכפר-עציון והצטיין במזגו העליז והשופע חיים ובאומץ רוחו.

ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948) יצא בראש כיתת הפל"ם למארב באוכף המוכתאר, עמד יום תמים ללא נשק מול משורייני האויב הקרבים למשק ושב רק בערב. השתתף בישיבת המפקדים ומייד יצא שוב בקרבת משורייני האויב - כדי למקש את הכביש הפנימי. למחרת, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) פעל בקטע הצפוני. נפצע, והועבר למקלט במנזר הגרמני.

חיילי הלגיון פרצו לכפר-עציון. הם לא יכלו לחדור לתוך המקלט בבניין המנזר הגרמני ופוצצו את הבניין, אשר תחת הריסותיו מצאו מגיניו את מותם. שם נספה אברהם עם יתר החברים. ביום כ"ה במרחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר עם שאר קדושי הגוש למנוחות להר-הרצל בירושלים. הניח אחריו אישה צעירה ובן יחיד - אבנר, אשר נולד אחרי מותו.