קורות חיים
בן דויד ואסתר. נולד ב-15.3.1923 בטרגומורש, רומניה. אביו, עורך-דין וציוני ותיק, שלח לארץ את בנו יחידו, בן החמש-עשרה, ב"עליית-הנוער" (1938).
בר-גיורא התחנך בכפר-הילדים "שפיה", היה חבר בניצנים ובכפר-גליקסון, השתקע בתל-אביב והיה למכונאי מומחה. בשנת 1942 התגייס לצבא האנגלי ורק ב-1946 נשתחרר וחזר לעבודתו המקצועית. בינתים בא לארץ אביו (1945), שניצל בדרך נס ממחנה ברגן-בלזן (האם מתה עוד בשנת 1940), ובר-גיורא היה לו לסעד. לאחרונה עבד בחברת החשמל בתל-אביב.
בתחילת 1948 התגייס לצבא ההגנה לישראל, מילא תפקידים אחראיים ונשלח לקורס לקצינים. הגיע לדרגת סגן. בשליחות צבאית חשובה טס ביום כ"ט בכסלו תש"ט (31.12.1948) לצרפת ובתאונת האוירון בקרבת רומא (סמוך לכפר האיטלקי אורבאטלו) קיפח את חייו בו ביום יחד עם כל הנוסעים. גויתו הועברה לארץ, וביום ה' באדר תש"ט (6.3.1949) הובא לקבורה בטקס צבאי בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.
בר-גיורא היה למופת ולדוגמה של חייל היודע את חובתו. בשנת מותו הוא, עם בואו לנחם אבלה על נפילת חבר, אמר לה: "עלינו להמשיך במלחמתנו למען נגיע למטרה אשר למענה נפלו. ראי, אינני יודע, מה ילד יום, אולם דבר אחד שימי אל לבך, כי הימים קשים".