קורות חיים
בן יעקב (ינקו) ושלימה. נולד ביום י"ז באב תרצ"ו (5.8.1936) בעיר דרבני אשר ברומניה. בן שש היה כשנכבש איזור מולדתו על-ידי הרוסים ורק כעבור שנה, כשהחזירוהו הרומנים לשלטונם, החלו הפרעות ביהודים ואביו היה בין ראשוני הקרבנות. האם ובנה נמלטו על נפשם בדרך נס ומצאו להם מחבוא ביערות ובהרים עד שנתפשו ונשלחו למחנה הסגר ביאדניץ, בו הושמדו רוב יהודי המקום. השרידים נשלחו לטרנסדנסטריה ומשם שוב למחנה הסגר בסרביה.
במסעות ובטלטולים אלה נפגשו הגולים בנאצים פורעים וככל אם עשתה גם אמו של סיומה כל מאמץ שבנה לא יתגלה לעיני הפורעים, אשר זממו להשמיד את היהודים ובמיוחד את הילדים והזקנים. היא ראתה צורך ומטרה להמשיך במאבק החיים רק בגלל בנה ולכן הסתירה אותו בתוך תרמיל גב. אחרי שנה של סבל ללא נשוא תחת פיקוחם של רוצחים אלה, תקופה אשר בה ניצלו בדרך נס ממוות בטוח לא פעם, הצליחו שוב האם והבן לחזור לטרנסדנסטריה ושם נפגשו עם כמה מקרובי המשפחה. בדצמבר 1944, אחרי שהגרמנים נחלו מפלה, חל שינוי לטובה במצבם. סיומה הוחזר לרומניה, החל לומד בבית-הספר, עשה חיל בלימודיו והתחבב על כל מוריו.
בגיל י"ד החלה פעילותו בתנועת נוער ובאותה תקופה החל לפעום בו הרצון לעלות לארץ. האם שהיתה דבקה בבנה נכנעה לרצונו ואחרי שהשיגה לו בקשיים רבים היתר יציאה מרומניה הצטרף הנער אל דודו ודודתו ועמם עלה לארץ בשנת 1951. בהגיעו נשלח למעברת יקנעם ויום יום היה נוסע לאולפן בחיפה כדי ללמוד את שפת הארץ. כעבור זמן מועט עברה המשפחה למושב ירקונה ועד מהרה הסתגל סיומה לחיי המושב, החל ללמוד את הבעיות החדשות שעמדו בפניו וחיפש להן פתרון. אולם הוא שאף להכשיר עצמו כעובד אדמה יסודי ואז הועבר למעלה החמישה. שלוש שנים ומחצה עברו עליו בתוך הקבוצה: הוא שובץ בעבודת הפלחה מרצונו להכשיר עצמו לחקלאות, ונוסף על עבודה קשה זו השתלב בחברת הבנים ובמשך זמן קצר מצא דרך אל לב צעירינו אשר חיבבוהו על רוחו הטובה עליו תמיד, על פשטותו ועל ישרו.
גויס לצה"ל יחד עם שאר חבריו לקבוצה ואף שם קנה לבם של מפקדיו בשל אפיו ומסירותו. נשלח לקורסים שונים וסיימם בהצלחה אך לא פסק מרקום את תכניותיו לעתיד מתוך רצון לתרום חלקו לקבוצתו ובעיקר בענף הפלחה. אולם ביום י"ב באב תשט"ז (20.8.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות במעלה החמישה. ב"שלושים" לנפלו הוציאה הקבוצה את עלונה "במעלה ההר" והקדישה אותו לו.