רב"ט חיים בן-עזרא ז"ל

קורות חיים

חיים, בן רינה ויצחק, נולד בשנת תרצ"ט (1939) באיסטנבול שבטורקיה, הוא עלה לארץ עם משפחתו בשנת תש"ט (1949) ולמד בבית-הספר היסודי בטבריה, עיר מגוריו. מחמת מצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, החל חיים לעבוד מגיל צעיר. הוא עבד קשה, אך תמיד מצא זמן לעסוק בתחביבו, שייט ושחייה.

חיים גויס לצה"ל בסוף מאי 1957 ושירת בחיל ההנדסה, הוא השלים בהצלחה קורסים רבים, היה מפעיל ציוד מכני כבד ומפקד דוברת גישור. בצבא הצטיין חיים בכל תקופת שירותו ואף היה בין החיילים המצטיינים, שהוזמנו ביום העצמאות לביתו של נשיא המדינה לשעבר, יצחק בן-צבי ז"ל. בתום השירות הסדיר זכה חיים בתעודת חייל-מצטיין.

אחרי שהשתחרר, עבד חיים כמפעיל טרקטור במשקי עמק הירדן. אחרי-כן עבד בסדום, אך לבסוף חזר לעירו טבריה, שם התגוררו גם בני המשפחה. לפני נישואיו היה חבר במועדון השייטים בטבריה והשתתף בתחרויות רבות. בשנת 1964 נשא חיים אישה, וברבות הימים נולדו להם שלושה ילדים; בנו הצעיר נולד כחודש ימים אחרי נופלו בקרב, וחיים לא זכה לראותו. חיים היה עובד מצליח וחרוץ בכל מקום שעבד. כן היה בעל ואב מסור ונאמן. כל ימיו עזר לבני משפחתו ועשה ככל יכולתו למען רעייתו וילדיו. במלחמת יום-הכיפורים היה חיים מפקד דוברה ביחידת גישור, שהקימה את הגשר על תעלת סואץ. במבצע הצליחה פעל בקור-רוח ובמקצועיות רבה, על אף התנאים הקשים ביותר וההפגזות הכבדות שהנחיתו המצרים ללא הרף על מקימי הגשר, כדי לעכב את צליחת התעלה.

ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע חיים ונהרג בהפגזה על הדוברה שלו בתעלה. הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-העלמין בקרית שאול, לאחר שנחשב כנעדר יותר מחודש ימים. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.



במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי חיים היה חייל למופת וחבר נאמן וכי בזכותו ובזכות חבריו, הצליח צה"ל להעביר את המלחמה לשטח האויב.