קורות חיים
טיבריו, בן ויקטוריה והרמן, נולד ביום י' בניסן תשי"ג (26.3.1953) בסאטומארה שברומניה. הוא סיים את לימודיו היסודיים ועוד שתי כיתות בבית-ספר תיכון בעיר מגוריו ברומניה. בשנת 1970 עלתה משפחתו ארצה והוא נשלח ללמוד עברית באולפן בקיבוץ דן. חצי שנה עשה באולפן, כשהוא משלב את לימוד השפה העברית עם עבודה בענפי המשק השונים. כשסיים את לימודיו חזר לבית הוריו בקרית אתא, ונכנס לכיתה י"א במגמה הריאלית בבית-הספר "רוגוזין", ושם סיים את לימודיו התיכוניים. הוא היה תלמיד טוב ושקדן, ונמשך דווקא למקצועות הקשים יותר, שדרשו יכולת חשיבה וסבלנות רבה. כמנהגו ברומניה יצא לעבוד בחופשות הקיץ כדי לחסוך כסף ולממן את הוצאותיו הפרטיות. טיבריו היה חובב ספורט מושבע. בגיל צעיר השתתף בחוץ לארץ במשחקי כדורגל, במסגרת קבוצת נוער לאומית, וגם בארץ המשיך להתעמל ולעסוק בספורט הכדורגל, הכדורסל והאתלטיקה הקלה, והקפיד לשמור על כושרו הגופני ברמה נאותה. כמו-כן הקדיש מזמנו לאיסוף בולים, לקריאה ולהרחבת ידיעותיו בשטחי הפיסיקה והמתמטיקה. טיבי, כפי שנקרא בפי כל, היה בן מסור להוריו. הוא נהג לבלות במחיצת משפחתו זמן רב ככל האפשר ותמיד העדיף לשבת בחוג המשפחה על פני יציאה לבילויים סתם. בשנת 1972, כאשר נוכח טיבי לדעת שלא קיבל צו גיוס כשאר חבריו, פנה ללשכת הגיוס בבקשה לברר מדוע פסחו עליו. טיבריו גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 והוצב לחיל ההנדסה. לאחר הטירונות נשלח לקורס פלסים ולקורס חבלה ואחרי כן השתלם בקורס מש"קי פלסים. הוא היה חייל טוב, ממושמע ואחראי. חבריו ומפקדיו אהבו אותו בזכות יושרו, הגינותו ויחסו החברי לכל אדם. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הייתה פלוגתו בחופשת-נופש בעכו. הפלוגה התארגנה וירדה לסיני. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בשעה שעסק עם חבריו בבניית הגשר על תעלת סואץ, תחת אש תופת, נפגע טיבי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-ה-עלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נפלו הוענקה לו דרגת סמל.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו : "ביום 22 באוקטובר, 7 דקות לפני הפסקת האש בחזית הדרום נהרג בנכם תוך כדי מילוי תפקידו בבניית הגשרים על תעלת סואץ. טיבי היה בין המפקדים הטובים בפלוגה והשתתף במספר מבצעים, שבכולם פעל באומץ לב בלתי רגיל. אנו, חבריו ומפקדיו, מביעים את השתתפותנו בצערכם העמוק, אך מתנחמים שבזכות בנכם ולוחמים כמוהו הגענו לניצחון".