קורות חיים
אברהם, בן זיסל וזליג, מניצולי השואה, נולד ביום ז' בשבט תש"ז (28.1.1947) בגרמניה. בשנת 1949 עלה לארץ עם משפחתו ולמד בבית-הספר היסודי "השבעה" באזור ובבית-הספר המקצועי "אורט" ביפו. אברהם היה תלמיד חרוץ ומוכשר במיוחד בתחום מלאכת הכפיים. מגיל צעיר התעניין באלקטרוניקה ואהב לפרק, לתקן ולהרכיב מכשירים שונים. הוא בנה דגמי מטוסים וטיסנים, וכאשר למד בבית-הספר המקצועי עסק הרבה בצילום ובהסרטה. מנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ואהב לטייל ברחבי הארץ עם חבריו. בטיולים אלה שילב את תחביבו - צילום והסרטה - עם אהבת הארץ ונופיה. הוא היה צעיר רציני, מלא מרץ ויזמה, גאה בהישגיו ושאפתן.
אברהם גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1964 והתנדב לשרת בשייטת הצוללות בחיל הים. הוא נשלח לאנגליה ללמוד שם פרק בהפעלת הצוללות החדשות ועמד לשוב ארצה בצוללת 'דקר', שעקבותיה נעלמו. בגלל סיבות מסוימות לא יצא בה בהפלגתה האחרונה, וניצל מטביעה. אברהם היה חייל טוב ומסור לעבודתו, ואיש צוות מצוין. הוא עמד בהצלחה בלימודים הקשים, בקורסים הרבים שעבר ובמשימות המיוחדות שהוטלו עליו כאיש צוות צוללת.
אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר נשא לאישה את חברתו מזל, הקים עמה בית ועבד במקצועו כטכנאי אלקטרוניקה. הוא היה איש משפחה למופת, קשור מאוד להוריו ומסור לרעייתו ולבתו הקטנה. במלחמת יום הכיפורים לחם אברהם כפלס ביחידת הנדסה קרבית ושימש מפקד דוברה ביחידת צליחה של חיל ההנדסה. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) נפגע ונהרג בעת הפגזה קשה על הדוברה שלו, בעת שחצתה, טעונה חיילים, את תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואח. בנו שנולד שלושה חודשים אחרי נפילתו נקרא על שמו. לאחר נפלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי אברהם היה מפקד מעולה, חייל לדוגמה וחבר נאמן.