רס"ן ישראל שטרול ז"ל

קורות חיים

בן שלמה ואסתר. נולד ביום ו' בטבת תרפ"ו (23.12.1925) באורשטיה שברומניה, שם עברו עליו ילדותו ונעוריו.

כבן למשפחה דתית למד בישיבה והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר המקומי. יחד עם חבריו היהודים היה פעיל בתנועת בית"ר. במלחמת-העולם השנייה היה במחנה-עבודה, הצליח לברוח משם, ובשנת תש"ד (1944) עלה לארץ במסגרת תנועת-הנוער. כאן התיישב יחד עם קבוצת הנוער העולה בקיבוץ 'מעלה-החמישה'. לאחר שהיה שנה בקיבוץ עבר לתל-אביב, וכאן עבד בעבודות שונות - כפועל-בניין, כפועל בבתי-חרושת וכעוזר לגנן. באותו פרק-זמן הצטרף לאצ"ל ונטל חלק בפעולותיה.

בראשית אפריל 1948 גויס לצה"ל. במלחמת-השחרור השתתף בלחימה בקבוצת 'חניתה' ובפריצה לירושלים ובאחד הקרבות נפצע. בתום המלחמה התנדב לשירות-הקבע, הצטרף לחיל-ההנדסה כרס"ר הממונה על עבודות טכניות, ונשאר בתפקידו זה עד לשנת 1956. באותן שנים נשא לאישה את שושנה ולזוג נולדו בת ובן. ברבות הימים הלכה הבת בדרך האב והתנדבה לשירות-הקבע בצה"ל.

לאחר כחמש שנים אזרחיות שוב התנדב לשירות-הקבע בצה"ל וכאן נשאר שבע עשרה שנה עד ליום מותו. בזכות הצטיינותו כרס"ר נשלח ישראל לקורס קצינים אפסנאים, ועלה בדרגה עד לדרגת רב סרן. הוא מילא לסירוגין תפקידי קצין-ציוד הנדסי, קצין-כמויות,

קצין-טכני ומנהל עבודות-בנייה, בבנית קו בר-לב ותחזוקתו וכן כקצין בינוי מרחב מרש"ל וסיוע בבנית שדה תעופה "אופירה". לאחר מלחמת יום הכיפורים עם ההתמקמות בסיני היה אחראי על תיאום הבינוי במרחב. להערכת מפקדיו היה "אחראי ומסור מאוד לתפקידו, בעל ידע רב בתחום אפסנאות הבינוי. היה בעל אופי שקט ונוח, יעיל בעבודתו, הגון ונאמן ובעל כושר ארגון. ישראל היה אהוב על כל אנשי היחידה".

ביום י"ח באלול תשל"ח (19.9.1978) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין שבחולון. השאיר אחריו אישה, בת ובן.

במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "רס"ן שטרול ז"ל שירת את מדינת-ישראל, מאז שנת 1948 בנאמנות ובמסירות. בתפקידו כקצין-משק היה בין אלה שייסדו את היחידה וליוה אותה בכל חבלי-לידתה עד למצבה היום. שימש תמיד כיועץ אישי בכל הנושאים הקשורים למקצועו. היה דמות בולטת ביחידה. אפשר לומר שישראל היה אב-היחידה לכולנו. יחידתנו מרגישה מאוד בחסרונו."

תעודת הוקרה וכבוד על שירותו ב'קבע' ניתנה למשפחה.