קורות חיים
בן זהרה ומימון, נולד בשנת 1949 במרוקו ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1962. המשפחה השתקעה בבית-שאן, ויוסף השלים את לימודיו בבית-הספר "תחכמוני". אחר-כך הוא יצא לעבוד בקיבוץ בית השיטה, שם עסק בעבודות חקלאיות שונות ועזר להוריו בכלכלת המשפחה ברוכת-הילדים.
יוסף גויס לצה"ל במחצית חודש אוגוסט 1968. לאחר הטירונות הוצב בחיל-השריון ועבר בו קורס נהגי טנקים. בשל המצב הכלכלי הקשה של המשפחה, שוחרר יוסף בסוף חודש יולי 1969, שחרור מוקדם מהשירות הסדיר. בתעודת השחרור שלו צוינה התנהגותו כטובה מאוד, והערכת מפקדיו אליו הייתה: "יוסף הצטיין בחביבותו ובאופיו השקט, ומילא בנאמנות את המשימות שהוטלו עליו". תוך כדי שירותו הצבאי, נשא לו יוסף אישה.
בשירות המילואים הוא הוצב בחיל-ההנדסה, ועבר קורס חבלנים. עם יחידתו הוא נטל חלק במלחמת יום הכיפורים, ועוטר באות המערכה. במרוצת השנים נולדו לזוג ארבע בנות ושני בנים, אך למרות ההוצאות המרובות הכרוכות בגידול משפחה ברוכת-ילדים נודע יוסף בכל רחבי בית-שאן כאיש גומל חסדים, המרבה לעזור מעל ומעבר ליכולתו. שלושה ימים לאחר פרוץ מלחמת שלום הגליל, נקרא יוסף לשירות מילואים ונשלח לעיר צור לסייע בפינוי ההריסות, תוך כדי העבודות נפצע קשה. שלושה שבועות הוא נאבק על חייו, וביום י"א בתמוז תשמ"ב (2.7.1982) נפטר. רב-טוראי יוסף נפל במלחמת שלום הגליל. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית שבבית-הקברות בבית-שאן. יוסף השאיר אחריו אישה, ארבע בנות, שני בנים, הורים, ארבע אחיות ושלושה אחים.
במכתב התנחומים למשפחה השכולה, עמד מפקדו על תכונותיו של יוסף, וכתב כי "יוסף הצטיין בחביבותו ובאופיו השקט ומילא בנאמנות את המשימות שהוטלו עליו".
ספר תורה על-שמו ולזכרו הוכנס על-ידי משפחתו לבית-הכנסת, שבו הוא נהג להתפלל.