רב"ט קרן ענתבי ז"ל

קורות חיים

קרן בת נירה וירון, אחות לשירי ולעדי. נולדה בחיפה ב - 2.11.1978 כבת שלישית למשפחה חמה ושורשית.

בקרית ביאליק עברה את מסלול חייה מהגנון, דרך בית ספר "הבונים", חטיבת הביניים "דפנה" ובית הספר אורט שבקריה. בבית הספר התמקדה בלימודי סוציולוגיה, כלכלה וערבית , וסיימה את לימודיה בהצלחה מרובה בשנת 1996.

כבר בגיל צעיר עסקה קרן בהדרכת ילדים בקייטנות, ובגיל 15, סיימה קורס משצי"ם (מדריכי של"ח צעירים), וליוותה תלמידים בטיולים השנתיים. החיוך התמידי על פניה, צחוקה המתגלגל ומרץ הנעורים, ששפע ממנה, הדביק את הסובבים אותה באהבה ובחיבה.

כל זה לא עמד בסתירה לפעילות נועזת כמו צניחה חופשית, כאשר קרן צנחה לראשונה בהיותה בת 15 בליווי מדריך בחוף הבונים.

בגיל 16 סיימה בהצלחה קורס צניחה חופשית, וצברה 40 צניחות כאשר הצניחה האחרונה היתה שבוע לפני מותה.

באותה תקופה עברה קורס עזרה ראשונה, והתנדבה באופן קבוע לפעילות במסגרת מגן דוד אדום בקריות. בהיותה בת 17, סיימה קורס להפעלת תחנת לעזרה ראשונה ניידת בשיתוף עם הגדנ"ע, חיל רפואה ומגן דוד אדום. בקורס זה רכשה ידע רב בנושא החייאה ועזרה ראשונה, ואף יישמה את הידע בהצלחה רבה בתורנויות מד"א. ביוני 1996, בהיותה בת 18, ולקראת גיוסה לצה"ל, הוענקה לה תעודת הוקרה על התנדבותה הרבה במד"א, ובה נכתב: "עם גיוסך לצה"ל תודתנו נתונה לך על גילוי מסירות ורוח התנדבות בעת פעולתך במסגרתנו". בכך ביטא מנהל מד"א אזור כרמל את אופייה של קרן. כל אשר עשתה היה מכל הלב. בקלילות ורצינות, בקשיחות אך עם שובבות וחן, במסירות והתמדה. מוקפת בחברות אשר העריצו והעריכו אותה, ונהנו לשהות במחיצתה בכל עת.

בתאריך 16.2.97 התגייסה לצה"ל, עברה טירונות ומאוחר יותר סיימה בהצלחה קורס מדריכות להתגוננות בפני נשק אטומי ביולוגי וכימי. קורס זה נחשב לאחד היוקרתיים בצה"ל, ובו באו לידי ביטוי תכונותיה הייחודיות של קרן: מנהיגות, חברות וידע מעמיק. לאחר סיום הקורס הוצבה בבסיס הדרכה כמדריכת אב"כ. גם בתקופת היותה חיילת המשיכה קרן לצנוח ולהתנדב במד"א בזמנה הפנוי .

חמישה חודשים לאחר גיוסה, עת התכוננה להדריך חיילים בדרכם ללבנון, נהרגה קרן מפגיעת כדור.

נפלה בעת מילוי תפקידה ביום ט"ז בתמוז תשנ"ז (21.7.1997). הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין שבצור שלום.

בת תשע עשרה בנפלה.

בהספד כתב מפקד יחידתה: "בתקופת שירותה ביחידה בתפקיד מדריכת אב"כ בלטה קרן ברמתה האישית הגבוהה, בשאיפתה לשלמות הביצוע בכל מעשיה, ברצינותה ובאופייה הנוח אשר שבה את ליבנו. תכונות אלו היוו המשך ישיר למעשיה ופועלה של קרן כמתנדבת וכדמות אשר הדאגה לזולת הייתה חלק בלתי נפרד מאישיותה. חיוכה של קרן, אותו חיוך שופע אופטימיות ושמחת חיים, ביטא את טוב ליבה ואישיותה אשר יחסרו לנו ".

בת דודתה נעה כתבה לזיכרה את השיר "המלאך שלי":"על ענן לבן בשמים/ יושבת מלאכית לבנה עם כנפיים/ מלאכית יפה עם חיוך ממיס על השפתיים./ היא שולחת אלינו כוכבים/ שעלינו ישמרו ביחד איתה ועם אלוהים./ המלאכית היפה תמיד זוהרת ופורחת,/ כמו קרן שמש שמבעד לעב אפור זורחת./ המלאכית שלנו עד לא מזמן היתה איתנו/ והביאה אושר ושמחה לחיי כולנו./ אך יום אחד נותרנו בלעדיה,/ כאן למטה, מבקשים לראות את פניה./ אל השמים אנו שולחים מבטים/ בציפייה ותקווה מתמדת/ אולי נוכל לראותה נוגעת בכוכבים./ נשארנו כאן עם געגועים, זיכרונות רבים/ ואמונה גדולה שטוב לה עם שאר המלאכים".

מדברי הדוד מאיר: "בספר התנ"ך מוזכר השם קרן 19 פעמים/ כמניין תשע עשרה שנות חייך היפים/ אולי סמלי הוא הדבר או אולי מכוון משמים/ אך בתקופה זו מיצית את המיטב שבחיים/ עשית את כל מה שחשבת ורצית לעשות/ צניחות חופשיות ופעולות התנדבותיות שונות/ אני בטוח שאותך אוהבים במרומים/ כפי שאהבנו אותך כאן משפחתך, ידידים וחברים./ תהי נפשך צרורה בצרור החיים".