רס"ן (במיל') אמיר-מנצור נעים ז"ל

קורות חיים

נולד ביום י"ז בסיוון תשנ"ו (4.6.1996) בקיבוץ ארז. בנם של אורנה ואשר, ילד שלישי במשפחה, אח למורן ודקל.

בעל לשחר ואבא לרפאל.

אמיר גדל והתחנך בקיבוץ ארז שבנגב המערבי. ילד חכם ושנון עם עיניים טובות וחיוך שובה לב. למד בבית הספר היסודי האזורי ובהמשך בתיכון "שער הנגב". חבריו מספרים על נער סקרן, רחב אופקים ואוטודידקט, שלפני שנכנסים איתו לוויכוח חייבים לחשוב פעמיים כי תמיד יצא כשידו על העליונה. קיבוצניק בכל נימי נפשו שגדל על ערכים של חברות, נתינה, אהבת הארץ והעם.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. גם בקרב המשפחה המורחבת תמיד דאג לכולם והיה כמו אח גדול ומגונן.

בסיום התיכון יצא לשנת שירות במצפה גלעד במסגרת ארגון "השומר החדש", העוסק בהתנדבות חקלאית, סיורים ושמירה על שטחי מרעה פתוחים וחינוך לציונות.

אמיר התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה הקרבית ביחידת יהל"ם (יחידה הנדסית למשימות מיוחדות), פלגת סילוק פצצות. עד מהרה בלט במסירותו ובכושר מנהיגותו. כעבור זמן יצא לקורס קצינים ולאחריו שובץ כקצין הנדסה בבסיס אליקים. במילואים, שירת כקצין מנהור בחטיבת "גולני" ובמקביל היה חלק מכיתת הכוננות של קיבוץ ארז.

את שחר הכיר עוד בתיכון, הקשר ביניהם התהדק בכיתה י"ב כשיצאו למסע לפולין. הייתה זו אהבת נעורים טהורה, קשר בין שתי נפשות תאומות. הם טיפחו זוגיות אוהבת במשך קרוב לעשור וב-2.10.2022 נישאו והקימו בית בקיבוץ ארז. סיפרה שחר: "אהבנו מכל הלב, שנינו. לא הפסקנו להגיד את זה אחד לשנייה. חווינו ביחד כל כך הרבה, נהנינו מהדברים הגדולים והקטנים של החיים. זכיתי בגבר מהחלומות, השילוב המושלם של הגבר החסון שעוטף ונותן את כל הביטחון והרוגע שקיים, לבין הגבר הרומנטי, העדין, האוהב והמפנק".

אמיר למד תואר ראשון בהנדסה כימית ב"מכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון". חבריו לספסל הלימודים מספרים על אדם סקרן ואכפתי, ששאף תמיד לדעת עוד. בסוף 2023 היה אמור להתחיל את שנת הלימודים השלישית.

במקביל, עבד במשרת סטודנט בחברת ייצור השבבים "אינטל", בצוות איכות הסביבה. עמיתיו מספרים על עובד מסור, מוכשר ונעים הליכות.

אמיר היה חבר בכיתת הכוננות של קיבוץ ארז. בכל הקפצה או חשד לאירוע ביטחוני, היה הראשון להתייצב למשימה.

חבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו. בכל עת שמח לסייע, לתת עצה חכמה, אבל גם לחבק כשצריך. אצל רבים מחבריו היה הכתובת הראשונה לעזרה, להתייעצות, ותמיד גם לשיפור מצב הרוח. בחוש ההומור השנון שלו הצחיק עד דמעות.

איש שיחה מרתק ורחב אופקים שתמיד לומדים ממנו משהו חדש. ידע לדבר בגובה העיניים, מגדול ועד קטן. בחיוכו המאיר וטוב ליבו כבש את ליבו של כל אדם.

אמיר אהב להיות בעשייה מתמדת. בשעות הפנאי ריתך, בנה מעשנות והכין בשרים. בישל עם חברו בירה ביתית שזכתה לשם "קרנף". טייל בארץ, מצפון ועד דרום, במיוחד אהב לטייל עם הג'יפ במדבר ולהתאמן בקרוספיט.

בקיץ 2023, כשגילו ששחר בחודשי היריון ראשונים, אמיר ציפה בהתרגשות להפוך לאב.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ובהם קיבוץ ארז, ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

באותו בוקר אמיר ושחר שהו בביתם בקיבוץ ארז. עם תחילת המתקפה, בשעה 06:30 החליטו אנשי כיתת הכוננות ובהם אמיר לקפוץ מהבתים למרות שלא קיבלו הוראה לעשות זאת. על הכביש המוביל למחסום ארז הבחינו אמיר ושותפו לכיתת הכוננות בשני טנדרים עמוסים בעשרות מחבלים חמושים בכלי נשק, רימונים וטילי RPG. המחבלים פרצו את המחסום ושעטו לכיוון קיבוץ ארז. אמיר וחבריו נלחמו בעוז במשך שעות ארוכות נגד המחבלים כדי למנוע את חדירתם לקיבוץ.

במהלך חילופי האש הממושכים, נפצעו חלק מחברי כיתת הכוננות בשער הכניסה וביקשו סיוע לאחר שנגמרה להם התחמושת. אמיר וחברו רצו לעברם. בדרך אליהם אמיר נפצע קשה מירי, הוא פונה לאחד הבתים הסמוכים אך מצבו הידרדר במהירות והוא נהרג. יחד עמו נפצעו קשה שניים מחבריו.

בקרב עיקש ובגבורה עילאית אמיר וחבריו לכיתת הכוננות הדפו את המחבלים משער קיבוץ ארז ובכך מנעו טבח.

סרן אמיר מנצור נעים נפל בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בארז. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן.

אמיר הותיר אחריו את בנו רפאל שנולד שישה חודשים לאחר נפילתו, את אשתו שחר, הורים – אורנה ואשר, אחות ואח – דקל ומורן, משפחה וחברים רבים כואבים ומתגעגעים. לידתו של רפאל תועדה בתוכנית הטלוויזיה "בייבי בום" שניתנת לצפייה ברשת.

שחר אשתו ספדה: "היית העוגן שלי, המקום הבטוח והיציב שלי. מי יגן עלי כמוך? מי ידאג לי כמוך? מי יכין לי את האוכל הכי טעים בעולם? מי יחכה לי בבית עם החיוך הענק שיש רק לך? עם ידיים פתוחות שמחכות לחיבוק, שנותן לי את הרוגע והשלווה שרק אתה נתת לי?" והוסיפה: "אמיר שלי, אני עדיין לא מוצאת את המילים. חצי מהלב שלי הלך ביחד איתך, אבל אתה השארת לי מתנה. לנצח יישאר לי משהו ממך. תודה שהצלת קיבוץ שלם. היום אתה לא רק הגיבור הפרטי שלי ואני אדאג שכולם ידעו את זה".

לזכרו של אמיר, מבשלת "בירבזאר" בישלה בירת "קרנף" עם המתכון שיצרו הוא וחברו. כל רווחי הנגלה הראשונה של הבירה נתרמו לארגון נכי צה״ל. הבירה הייתה הצלחה גדולה בקרב הלקוחות, ומתוכנן ייצור שלוש נגלות מדי שנה.

לזכר אמיר נערך האקתון אתגר סביבתי למציאת פתרון בר קיימא שמוקדש לחדשנות ולסקרנות שאפיינו אותו. באירוע השתתפו חברי הצוות מאינטל, סטודנטים מהמכללה שבה למד ובני משפחתו.

בקיץ 2024 ניטעה חלקת עצי אבוקדו בסמיכות לגדר הגבול עם רצועת עזה. החלקה על שמו של אמיר ומסמלת את האמרה "עד התלם האחרון", משפט שכל כך מאפיין אותו.

"מצפה אמיר" מתוכנן להקמה בקיבוץ ארז, במקום בו מתצפתים על רצועת עזה ועל כל המסלול אותו אמיר עשה באותה שבת, 7.10.2023.