קורות חיים
בנם של תמר ויהודה. נולד ביום ה' בסיוון תשס"ג (5.6.2003) אח תאום לדוד ושניהם אחים גדולים לשישה - אברהם, ישראל, אלישיב, שילה, רבקה ושרה.
שלום גדל והתחנך בבית אל, כל ילדותו יחד עם אחיו. הקשר בין התאומים היה מופלא ועמוק. דוד היה נראה דומיננטי ומוביל ושלום שקט אך עוצמתי ופיקח. הוא נתן גב ותמיכה לדוד, תמיד כשהיו מריבות בין ילדים בכיתה היה לצידו.
למד בתלמוד תורה "שער השמים" מכתה א' עד ח'. בתלמוד תורה, שלום זכה ללמוד ולסיים את כל עשרים וארבעה ספרי התנ"ך, וכן את כל סדר מועד משניות.
במסיבת הסיום בסוף כיתה ח' היינו מאושרים, סיפרו הוריו, בהישגיו בלימוד התורה. הוא למד לקרוא בתורה בטעמים אשכנזיים ובנוסח מרוקאי שלמד מאבא, דבר ששימש אותו לימים בישיבה ובצבא, שם קרא לחבריו בתורה בעת הצורך.
שלום היה ילד צנום, עדין וצנוע עם עולם דמיון עשיר. בילדותו אהב לקרוא, לצייר, לשחק במשחקים שונים כמו קובייה הונגרית ושחמט. אהב לתקן ולבנות דברים, כמו בית מזוזה שמאז תלוי על דלת חדרו.
מכיתה ט' למד שלום בישיבת "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, אצל הרב שבתאי סבתו.
לשלום היה קשה להסתגל לישיבה התיכונית, הוא הגיע ממסגרת קטנה וחמה לישיבה גדולה שבה למדו שלושים ושבעה תלמידים בכיתה, הלימודים מבוקר עד ערב ברמה תורנית ועיונית גבוהה היו לא קלים ושלום חש לעיתים תסכול שלא מבינים אותו.
בהגיעו לשמינית, חל מהפך באישיותו, כאשר זכה ברב מחנך שנפשו נקשרה בנפשו ואהב אותו אהבת נפש – הרב מנחם באב"ד. הרב נתן בשלום אמון ואהבה ואכן, הוא פרח בזכותו. הוא נתן לשלום להבין איך בכוח מבט חיובי על אדם ולימוד זכות, הכול משתנה. האמון של האדם בעצמו גדל, ומתוך כך האמון של הסביבה וממילא האדם הוא כברייה חדשה שמשנה כיוון. ומאז, התחיל שלום לפרגן ולחייך וכל האווירה סביבו השתנתה לטובה. טוב הלב, הנתינה האין סופית ועבודת המידות היו נר לרגליו, ומנער ביישן ושקט הוא הפך לבחור בוגר וחברותי.
אחרי השמינית, המשיך שלום בישיבת ההסדר "שעלבים". הוא אהב מאוד את הישיבה, העריץ את רבותיו ואהב את חבריו. תמיד אהב לעזור ולקדם עניינים בישיבה ועשה הכול בטבעיות, בלבביות ובפשטות גדולה.
שלום למד תורה בחשק ובשמחה והרגיש שהוא מתקדם בעבודת ה'. כולם בישיבה הכירו אותו עם חיוכו ומאור פניו, גם תלמידים משיעורים צעירים ובוגרים.
לשלום היה לב זהב ותמיד אהב לגמול חסד בכל מקום אליו הגיע, בצניעות ובענווה. הוא הצטיין בלב הטוב שלו כלפי חבריו לישיבה. כאשר חבר נשוי עבר דירה, שלום היה הראשון להגיש עזרה. הוא הביא את הרכב של אבא מהבית עם עגלה נגררת וסייע בשמחה בהעברת הציוד לבית החדש. בלילי חמישי, כאשר הר"ם של השיעור היה מארח אצלו בבית את הבחורים, היה שלום נשאר אחרון לסייע בארגון הבית וסידורו מחדש. הוא דאג לשים לב גם למי שלא במרכז העניינים, ובחור שהיה מעט בודד, שלום היה ניגש אליו בבית המדרש ומשמח אותו בשיחה חמה מלב אוהב.
בשנה האחרונה בישיבה דאג יחד עם חבריו לארגן בר מצווה לילד ממשפחה במצוקה שלא היה מי שישמח אותו. שלום הגיע עם חבריו ויחד רקדו, שרו והרימו ערב נפלא ומרגש לאותו ילד.
בחנוכה נסע עם חבריו להדלקת נרות במושבים במועצה אזורית גזר, בבתים של מבוגרים ובודדים. בפורים דאג לתת משלוחי מנות ולהכיר תודה לכל מכריו ובעיקר למי שהיה לו איתו ויכוח או הרגשה שאולי נפגע ממנו. תמיד היה חשוב לו להשכין שלום ולסיים את אי ההבנה ברוח טובה ובחיוך.
המשפט שהתאים ואפיין את שלום - "מצווה גדולה להיות בשמחה ושמחה גדולה להיות במצווה".
באמצע שיעור ב', במסגרת הבינ"יש של ישיבת ההסדר "שעלבים", התגייס שלום עם חבריו לצה"ל, להנדסה קרבית, גדוד 601.
בטירונות, נהנה מאוד ללמוד דברים חדשים שקשורים בהנדסה ובלוחמה על כלים גדולים ומורכבים. שלום היה מספר בהתרגשות, כשהגיע הביתה, על כל חומרי הנפץ והחבלה עליהם למד במהלך ההכשרה.
מבחור ישיבה, חדור יראת שמיים ותעצומות נפש, המשיך שלום והיה לחייל נחוש עם רוח של גבורה. שלום הלך לצבא מתוך אמונה שהוא וחבריו עושים בשמחה דבר גדול לעם ישראל. הוא פיתח את הכושר הגופני והצטיין בהישגיו. בכל הזדמנות שקיבל חופשה מהצבא, בא לקבל חיבוק מההורים ומיהר לחזור לישיבה אל הלימוד, הרבנים והחברים שאהב.
בנוסף ללימוד, שלום אהב לטייל בארץ ולהכיר מקומות חדשים. חבריו מספרים על חוויות נפלאות במעיינות שונים בארץ ואיך שלום היה הראשון לארגן כל טיול בשמחה ובחשק.
לשלום היה חוש מוזיקלי, הוא אהב לשיר שירי שבת שלמד בישיבה ופיוטים שונים. פיוט שאהב במיוחד - שחובר ע"י אברהם דוויק - "יהלומה, יהלומה ארצנו הנחמדת, ארצנו הקדומה". לימים, מסר נפשו עליה. הוא היה בעל קורא, ופעמים רבות היה קורא בתורה לחבריו בצבא והם נהנו מקולו הנעים.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
לאחר טירונות ארוכה, שלום נכנס ללחימה בעזה בחורף תשפ"ד. במשך חודשים ארוכים לחם בשטח רצועת עזה בעוז רוח, בנחישות, בגבורה ומתוך תחושת שליחות.
בליל הסדר, בשעה שחבריו השתחררו הביתה, הוא התנדב להישאר ולערוך סדר לחיילים שנשארו בבסיס.
במהלך המלחמה, שלום הדביק דף שהדפיס בכתב יפה וצבעוני בתוך כריכת ה"משנה סדורה", ספר שליווה אותו משנות ילדותו בתלמוד תורה ועד הישיבה הגבוהה. בו הייתה כתובה המשנה מפרק ו' במסכת אבות: "בשעת פטירתו של אדם, אין מלווין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד שנאמר – 'בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך'". את הספר הוא השאיר בישיבה, וחשב להמשיך וללמוד בו לאחר השירות הצבאי.
במרץ 2024 התגייס אחיו לגדוד רותם של גבעתי בתור לוחם במסגרת ישיבת ההסדר בתפוח. שלום תמך בו ועזר לו להתמודד עם קשיי ההסתגלות בטירונות, הוא עודד בחיוך ואמר שהכול יעבור ואחיו יצא מזה מחוזק.
בתחילת יוני 2024 קיבל שלום חופשת חמישי שישי שבת. הוא הגיע הביתה ואחרי ששמח להיפגש עם כולם ביקש רשות לחזור לישיבה להשתתף ב"משמר" של יום חמישי בלילה ולהיות עם חבריו. לאחר שלמד בלילה שאל אותו ראש הישיבה מה שלומו והוא ענה: "קשה אך הכול אני עושה למען עם ישראל", והחיוך לא מש מפניו. ביום שישי טייל עם חבריו ב"עינות ענר" ליד היישוב נריה ונהנה איתם מאוד.
באותה שבת אחרונה שהיה עמנו, סיפרו בני המשפחה, חגגנו שבת עם כל בני המשפחה לרגל שבת חתן של אחד האחיינים ושלום היה שמח במיוחד, כאשר כולם ניגשו אליו לשאול איך בעזה ולהתעניין בשלומו. הוא קרא בתורה במנחה ועזר במוצ"ש לארגן את כל הפינוי באולם. זו הייתה שבת פרידה ממנו.
בשבת פרשת "נשא", שבת בר המצווה של דוד ושלום, ט' בסיוון תשפ"ד, בשעה חמש לפנות בוקר, השתתף שלום בפעילות התקפית של החטיבה במחנה הפליטים תל א-סולטן שבצפון רפיח. במהלך הפעילות, נורה טיל נ"ט (נגד טנקים) לעבר הרכב המשוריין שבו שהה. שלום נהרג במקום. יחד איתו נפלו בתקרית שבעת הלוחמים הנוספים שהיו בנמר"ה.
רב-טוראי שלום מנחם נפל בקרב ביום ט' בסיוון תשפ"ד (15.6.2024). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
על מצבתו חקקה המשפחה, את הפסוק מתהילים כ"ט, י"א: "ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום".
אביו, יהודה, ספד לו: "שלום בני היקר, כשמך כן אתה. עושה שלום בין כולם. היית מאושר בכל מה שעשית והכול עשית על הצד הטוב ביותר. שימחת את כל המשפחה, תמיד נכנסת הביתה בחיוך ורצית שתהיה אווירה שמחה...
מילד עדין ושברירי הפכת לעלם חמודות שרק רוצה לשמח ולתת להוריו, לאחיו ולכל החברים... אנחנו מודים לבורא העולם על הזכות שזכינו לגדל אותך עשרים ואחת שנים. כולנו תקווה שבזמן הקצר של חייך היינו ראויים לך".
אחיו כתבו: "היית לוחם אמיתי, לא רק בצבא אלא גם בחיים. כל דבר שעשית – עשית עד הסוף, במאה אחוז. באמונה, ברצינות, בצניעות. לא חיפשת כבוד, רק עשייה. תמיד ידעת מה אתה רוצה, לא פחדת ממכשולים, לא ויתרת לעצמך, תמיד שאפת להיות טוב יותר... היית שקט, אבל הייתה לך עוצמה שבוקעת מבפנים. ידעת לחבק, לחבר, לשמור על האחדות במשפחה".
שלום נהרג יחד עם שני חבריו לישיבה, עליהם נאמר "בחייהם ובמותם לא נפרדו", יקיר יעקב לוי מקיבוץ חפץ חיים ואליהו משה צימבליסט מבית שמש. כתבו הוריו: "בפסוק מתוך פרשת השבוע היה רמז לשלושתם, בברכת הכהנים המופיעה בפרשת נשא: 'יברכך השם וישמרך, יאר השם פניו אליך ויחונך, ישא השם פניו אליך ויישם לך שלום'. י- יקיר, ש- שלום, א- אליהו משה.
חיילים גילו בנמר"ה ספר מוסר שהיה בתוכה, ששלום וחבריו הכניסו בין חפציהם – 'בגן האמונה' של הרב הרוש. מתוך השריפה הגדולה, נשארו בדרך נס דפים מספר זה שלא נשרפו כליל, ובהם מעין צוואה שהשאירו בחורי חמד אלו שנפלו על קידוש ה': דף ל"ז, ובו נכתב: 'יש נשמות הבאות לעולם הזה כדי לתקן דבר מסוים מאוד, ותכף ומיד אחר שמתקנות את אותו הדבר הן נפטרות מן העולם, וחוזרות למקומן בגן עדן'. דף מ"ב, ובו נכתב: 'הכל לטובה! מעכשיו אתחזק בשמחה!'
אנו מרגישים שזו בקשתם מאיתנו להמשיך לעשות טוב בעולם מתוך שמחה ואמונה חזקה בקב"ה".
שלום מונצח באנדרטת "דרך הגבורה" לחללי חיל ההנדסה, הממוקמת בצומת חולדה בשפלה.
הוא מונצח באתר בית הנשיא.
עמוד לזכרו נפתח באינסטגרם, תחת השם remember_shalom_menachem.
עמוד הנצחה נוסף לשלום נפתח באתר memoriz.plus.
כתבו בני המשפחה: "שלום, כשמו כן הוא, אהב את משפחתו וחבריו ותמיד השתדל לרדוף אחרי השלום. הוא אהב ללמוד תורה ועבד על מידותיו וכוחות הנפש. מידת השמחה אפיינה אותו, העין הטובה, הנתינה והחסד, מתוך מאור פנים גם כשהיה קשה בהתמודדות מול ניסיונות החיים.
נשתדל ללמוד מדרכיו ולהמשיך את מעשיו הטובים, ככתוב: 'וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך'.
ויהיה מליץ טוב עלינו ועל כל עם ישראל לגאולה קרובה במהרה. תהיה נשמתו הטהורה צרורה בצרור החיים".