קורות חיים
סורין וייסבוך נאור, בן שמואל ובלה, נולד בט' בתמוז תרצ"ה (10/7/1935) בעיר יאסי ברומניה. לאחר שעלה לארץ ב-9.5.50, בגיל 15, שינה את שמו מסורין לישראל. כנער, ישראל אהב מוזיקה, והיה לו עניין רב בתחומי המדע והמקצועות הריאליים. הוא אהב מאוד לקרוא ונהג לקנות ספרים רבים. ישראל היה ילד מופנם ולמדני, ולא הספיק לרכוש חברים רבים טרם גיוסו לצבא. ישראל סיים את לימודיו בבית הספר התיכון ברחובות בגיל 17, והחל ללמוד בטכניון העברי בחיפה. בשנת לימודיו הראשונה הצטרף לפקולטה למדעים שנפתחה לראשונה.
ביולי 1953, בגיל 18, לאחר שנת לימודים אחת בטכניון, גויס ישראל לצה"ל ולימודיו הופסקו חרף בקשותיו שיאפשרו לו לסיים את חוק לימודיו לפני הגיוס. הוא שירת בחיל ההנדסה.
ב-22 בדצמבר 1954, נשלח ישראל כמלווה לנהג שתפקידו להעביר רכב לאילת. הנהג ניצל את ההזדמנות על מנת לקחת את אחותו וגיסו לטיול לאילת. ישראל ישב מאחור, בעוד שהנהג, האחות והגיס ישבו במושב הקדמי. הנסיעה עברה בשלום והרכב הגיע ליעדו באילת. התכנון המקורי היה שישראל והנהג יחזרו בטיסה, אבל מפקד הבסיס באילת הפקיד בידי הנהג רכב, שהיה ידוע כמקולקל ובלתי תקין. במקום לטוס חזרה, ישראל ישב בדרך חזרה מאחורי המשאית, בעוד שהנהג וקרוביו ישבו במושב הקדמי. הרכב בו נסע ישראל התהפך: היעדר החגורות בתא האחורי של המשאית, העובדה שהרכב היה מקולקל, ומצב הכביש הירוד יצרו תאונה קטלנית, שהביאה למותו של ישראל. ישראל הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בכפר ורבורג.