קורות חיים
בן יצחק ורבקה. נולד ביום ט' בכסלו תרפ"ז (15.11.1926) במושצ'סקו שבפולין. בשנת 1936 עלה עם הוריו לארץ סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר "תחכמוני" למד בבית ספר תיכון למסחר "גאולה".
מגיל י"ד היה פעיל בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא". במשך זמן קצר היה למדריך בתנועה ותודות לתכונותיו ומסירותו מונה לחבר הוועד. השתתף באופן ער בכל פעולותיה הארגוניות והתרבותיות.
הצטרף גם ל"הגנה", ובמסגרת הגדנ"ע עבר את תקופת האימונים. מטבעו היה מעמיק, רציני, ולא עבר על כל בעיה בלי להתגבר עליה וללבנה. הרחיב את אופקיו בקריאה רבת היקף בשאלות ספרות, דת, פילוסופיה ומדע, והשקיע עצמו בניסיונות לפתור בעיות קשות בחייו.
ברצותו להגיע למקורות מחקר הדת הפסיק את לימודיו בבית הספר התיכון שנה לפני הגמר ועבר ללמוד בישיבת כפר הרא"ה. בו בזמן למד בעצמו את הלימודים הכלליים וכעבור שנה עמד בהצלחה בבחינות הבגרות. אז הצטרף לקבוצה הדתית "עלומים" (כיום קבוצת סעד) וחי בה במשך שנה. החיים שם השפיעו על הליכות חייו והוא היה לצמחוני, אולם אחרי תקופת השנה חל מפנה גם בהשקפת עולמו הדתית והוא עזב את הקבוצה ועבר ללמוד בטכניון העברי בחיפה במחלקה להנדסת בניין.
עם הכרזת המדינה התגייס וכחייל ראה בתפקידו חובה שאין לערער עליה. מילא את כל התפקידים שהוטלו עליו של משמעת ואחריות. רבה השפעתו על חבריו הייתה גדולה בגלל עמדתו הברורה והנבונה. שם לב לחברים המתבודדים מתוך דכאון ומרירות והשתדל לעודדם, בסבלנות ובהבנה נהג איתם והצליח במטרתו. האמין באמונה שלמה בייעודו של העם היהודי, וברומן, שהשאיר אחריו, המעיד על דמיון עז ופורה, הביע את השקפותיו ושאיפותיו. על אף עדינותו השלים עם אכזריות המלחמה, כי ראה בה אמצעי הכרחי להשגת מטרה נעלה.
שירת בחיל ההנדסה כרב טוראי. השתתף בפעולת התגמול בבלד-א-שייך על הרצח בבתי הזיקוק, בכיבוש חיפה, בקרבות הקשים על לטרון, בפריצת הדרך לבית גוברין, לאחרונה צורף לחבלני חטיבת "הראל", עבד בביצורים ובהטמנת מוקשים בנגב. השתתף במסעי כיבוש בפרוזדור ירושלים, הגיע עד מעבר לגבול מצרים בעוג'ה אל חפיר ושם נפצע ברגלו.
אחרי שהחלים סירב לקבל העלאה בדרגה ונשלח לפעולת טיהור השטח של מסילת הברזל העולה ירושלימה, בבית צפפה, ביום ב' באייר תש"ט (12.5.1949), שבועיים לפני שחרורו מהצבא ושובו לטכניון, פגע בו כדור האויב. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנחלת יצחק.