רב"ט נעמי שינדלר ז"ל

קורות חיים

בת חנה ומיכאל, נולדה ביום א' באב תשכ"ה (30.7.1965) בקיבוץ להבות-הבשן שבגליל העליון. נעמי למדה בבית-הספר היסודי בקיבוצה והמשיכה בלימודיה במוסד החינוכי "עינות הירדן" בקיבוץ עמיר. היא היתה חברה בתנועת "השומר הצעיר". מילדות התבלטה נעמי בנפש היוצר שלה בעירנותה בדמיון רב ובשאיפתה להשתלם ולהצליח בחוג חבריה וחברותיה היא הייתה מרבה לספר סיפורים, פרי דמיונה. במסיבות חג ובימי-הולדת היתה נעמי ממחיזה ומעלה הצגות ומחברת שירים. בגיל צעיר, התחילה לכתוב יומן, שבו רשמה את הרהוריה וחוויותיה. עולמה הפנימי היה עשיר. הכול עניין אותה: ספורט, מוזיקה, חיי חברה וכמובן - לימודים. בת 9 שנים היא התחילה באימוני אתלטיקה, בפיתוח כושר גופני וכוח סיבולת.

היא אהבה את חברת בני האדם. היתה בה מידה רבה של טוב-לב ונכונות לעזור לזולת. עם התבגרותה שאפה נעמי להיכרויות חדשות, לסביבה חדשה. בכיתה י"ב שהתה בקיבוץ סמר שבנגב ושם גילתה עולם חדש שריתק אותה ומיהרה להשתלב בו.

היא אהבה טיולים וצלילה, התעניינה בפסיכולוגיה. מחצית השבוע עברה עליה

בעבודה בחדר-האוכל בגן הפירות ובמכבסה. אבל נעמי נמשכה לעבודה במרחב הפתוח, עם בני אדם. ההתנהגות האנושית ריתקה אותה ואת עבודת-הגמר שלה בבית-הספר התיכון כתבה על נושא זה: "שפת הגוף".

נעמי היתה פעילה ב"הפועל" בגליל העליון והופיעה בנבחרת הבנות, באתלטיקה קלה. היא הצטיינה בענף זה והתמסרה לו. בד בבד היא ניגנה בחלילית ולאחר זמן למדה לנגן על אקורדיון, הירבתה לצייר וציירה בכשרון.

בינואר 1984, התגייסה נעמי לצה"ל. היא השתלמה בקורס למשק"יות תנאי שירות ועלתה לדרגת רב"ט. גם בתפקידה כמש"קית באה לידי ביטוי אהבתה לבריות. היא התייחסה בהבנה לבעיות החיילים והתמסרה לעבודתה, כדי לעזור להם.

ביוני 1984, חלתה בראשונה במחלה מסתורית, שלא אובחנה. היא אושפזה כשבועיים ואחרי חופשה קצרה חזרה לתפקידה בצה"ל. בראשית חודש אוגוסט 1984, עוד הספיקה לצאת במסגרת שירותה לטיול בנחל עמוד שבגליל. אחרי

הטיול פקדה אותה שוב אותה מחלה מסתורית. כשמצב בריאותה החמיר והרופאים לא מצאו לה מרפא, הועברה נעמי לטיפול בבית-חולים במרכז הארץ. כשבועיים נאבקה על חייה בעוד הרופאים אינם מצליחים לרפאה.

ביום ט' באלול תשמ"ד (5.9.1984) נפטרה נעמי. בת 19 שנים היתה במותה. היא הובאה למנוחות בבית-הקברות בלהבות-הבשן. נעמי השאירה אחריה הורים, אח ואחות.

מפקד יחידתה כתב עליה, למשפחתה: "נעמי תפקדה בגדודנו כמש"קית תנאי שירות, תפקיד אשר דרש ממנה השקעה רבה. ואמנם היא לא חסכה בהשקעה זו. היא טיפלה בצורה הטובה ביותר בכל בעיה אשר הופנתה אליה מצד חיילי הגדוד

והיתה לעזר רב להם". לזכרה הופיעה חוברת בה העלו בני משפחתה וחברותיה קווים לדמותה. בחוברת פורסמו מקצת מרשימותיה, שיריה וציוריה.