סמל ליאור בן-נעים שקורי ז"ל

קורות חיים

ליאור, בן אריאלה ושאול בן נעים (לבית שקורי), אח קטן לקרן ואמיר ודוד לענבר ועידו. נולד ביום ד' י"ח בכסלו תשמ"א 26/11/1980.

מרבית שנות חייו עברו עליו בשכונת גילה, שם למד בבית הספר היסודי גילה ג' ולאחריו בבית הספר השש-שנתי המקיף בגילה.

כבר מגיל צעיר בלטו הרוגע והשלווה אשר השרה ליאור על כל סובביו, והפכו לתכונה בולטת באופיו. ליאור אהב לדעת הכל. תחומי התעניינותו היו רבים ומגוונים וחבריו נהגו לקרוא לו: "אנציקלופדיה מהלכת". הוא נהג "להפיל את אימתו" על מוריו בהפגנת ידע או בשאלות אך תמיד בחיוך תמידי וברוח הטובה והנעימה אשר חיבבו אותו על כולם.

בכיתה י' יצא למשלחת נוער לגרמניה, במסגרת חילופי משלחות, עם חבריו הטובים אייל ומור איתם גם נהג לבלות. באותה השנה החל להתנדב במגן דוד אדום כחובש, תפקיד אותו מילא בהתלהבות רבה עד שירותו הצבאי.

ליאור הרבה לקרוא ספרים מכל סוג, אך בעיקר ספרי פנטזיה ומדע בדיוני.

בתאריך 21/03/1999, התגייס ליאור לצה"ל. הוא ביקש לשרת בהנדסה קרבית ושמח מאוד כששיבוצו אושר. גם בטירונות הוא לא הפסיק לחייך, גם כשהקושי היה גדול. בעיה רפואית מנעה ממנו לצאת לקורס מש"קים והוא יצא לקורס חובשים שם חזר לתפקידו הישן כמציל חיים. ליאור נהנה בקורס ושאף להתקדם הלאה. הוא חזר לגדודו, ושם שירת כחובש עד שיצא לקורס חובשים גדודיים שבו מצא את מותו.

ביום ב' י"ז באדר תשס"א, 12/03/2001, נהרג ליאור בעת מילוי תפקידו.

על קברו ספד לו מפקד הגדוד ואמר: "ליאור, אשר יותר מכל סימל את החלק היפה, הטוב והמיוחד של פלוגה מבצעית איננו עוד עימנו... בהוויתו היומיומית שידר ליאור טוב לב, איכפתיות, דאגה מתמדת לחבריו ושקט נפשי..."

מור ואייל, חבריו הטובים ספדו לו ביום השלושים למותו: "ליאור, חלף כבר למעלה מלחודש ואתה איננו, ועדיין אין אנו מעכלים את רוע הגזירה. לפעמים נדמה לנו כי פתאום תופיע ותצחק על כולנו כמו שכל-כך אופייני לך, ותגיד שזו סתם הייתה בדיחה..."

וסיכמה ענבר אחיינתו ואמרה: " ליאור - הגוף שלו נמצא באדמה אבל הנשמה שלו נמצאת איתנו בלב".