קורות חיים
גיורא, בן ישעיהו וטובה, נולד ביום ו' בכסלו תש"ד (3.12.1943) בחניתה. הימים היו אז ימי מלחמת-העולם השנייה והתקופה הייתה סוערת לעולם כולו בכלל, וליישוב היהודי בארץ ישראל בפרט. מלחמת-העולם נגמרה והמאבק נגד השלטון הבריטי ומאבק כוחות-המרי בינם לבין עצמם התחילו - ומלחמת-הקוממיות עמדה על סף ביתנו. ילד ער ופיקח היה גיורא ונטייתו למחשבה נתגלתה בעודנו צעיר. אביו היה בין מקימי "בית מלאכה" למכניקה בחניתה ולא שעה אחת היה גיורא מבלה בו בלי דעת עוד כי בבית-מלאכה זה נוצר נשק-מגן לישוב היהודי לקראת הימים הבאים.
אחרי החלטת או"ם על הקמת המדינה היהודית וחלוקת הארץ (בנובמבר 1947) נתברר להוריו ולאנשי חניתה כי הגליל המערבי (וחניתה בתוכו) נועד להיות במדינה הערבית - ולא עברו ימים רבים ובגליל המערבי התחיל המצור - אין יוצא ואין בא, אך המשקים הנצורים החליטו להישאר במקומותיהם ולהילחם על קיומם. גיורא ספג לתוכו את האווירה החלוצית של יישוב-ספר הררי בעל כוננות ביטחונית מתמדת ולחניתה היה קשור בכל נימי נפשו העדינה.
גיורא למד בבית-הספר היסודי בחניתה ואחרי שסיים את לימודיו בו עבר ללמוד בבית-הספר תיכון אזורי שבגשר-הזיו. הוא אהב ספר ונגינה ואין כמעט שטח אשר בו לא גילה התעניינות ובקיאות. הוא הצטיין בלימודים והיה אחד מחטיבת-הנוער. "שובב" היה ותשובתו הייתה תמיד עזה ומשובבת, מעוררת התפעלות וסליחה. הוא לא התבלט במיוחד על פני חבריו וטוב-לבו וסלחנותו הייתה ניכרת בו.
באוגוסט 1962 גויס לצה"ל. כעבור שנה גמר קורס-קצינים ובדצמבר קורס הנדסה. בבואו הביתה, לחניתה, היה פושט את מדיו, לובש בגדי-עבודה ויוצא לפרדס אשר בו אמר לעבוד בימים יבואו. בזמן שירותו הגיע לדרגת סגן-משנה ובפברואר 1965 הועלה לדרגת סגן.
עם שחרורו מן הצבא בשנת 1965 חזר לעבודה בפרדס אך המשק החליט לשלוח אותו למדרשת רופין כדי להכשיר אותו להיות מנהל ייצור בבית-החרושת לכלי חיתוך מפלדה אשר בחניתה. גיורא החליט לנסות את עצמו בעבודה מעשית בבית-החרושת בטרם יצא ללמוד שלוש שנים. הוא עשה את הניסיון והצליח, ורק לאחר-מכן יצא ללמוד במדרשת רופין. אולם כשבוע לפני גיוסו למילואים נפסקו הלימודים במדרשה והלומדים נקראו לדגל. לאחר שבוע, נזדמן גיורא לחופשה קצרה הביתה. אופיו ההומני לא יכול היה להשלים עם אכזריות-המלחמה ובראותו את ההורים והילדים שבמשק חופרים שוחות בסלעים, העיר: "לא יהיה צורך בכך; הכל ייגמר במאבק המדיני".
גיורא חזר ליחידתו לחיל-ההנדסה. לאחר ימים של ציפיה נעה יחידתו אל עבר החזית הירדנית. מתוך אמונתו שלא יהיה צורך בהכנות לקרב, יצא למלחמה מלא תקווה ואת לבו נשא למועד שלאחר חודשיים, כשעמד לקחת לו אישה. אך ביום השני לקרבות-המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל גיורא בקרב שנערך ליד ג'נין בהיפגעו פגיעה ישירה כשהוא מוביל בזחל"ם את מחלקת-החוד לשם חילוץ נפגעים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בנהריה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בחניתה.
קבוצת חניתה הוציאה חוברת לזכרו בשם "גיורא". "ניבנו בסלעים", עלון חברת הילדים של הקבוצה, הוקדש לזכרו. בספר "בדרכם", בהוצאת איחוד הקבוצות והקיבוצים לזכר חברי האיחוד שנפלו במערכה, הובאו דברים עליו ומשלו. ב"לוחמי ההנדסה בגבורתם" בהוצאת חיל-ההנדסה הועלה זכרו וכן הונצח שמו ב"אנשי הפלדה" וב"קרב עמק דותן" לאביעזר גולן. גם ב"ניב הקבוצה" הובאו דברים עליו. בחוברת לזכר גיבורי עוצבת "ברק" הונצח שמו והועלה זכרו.