קורות חיים
בן אסתר ויוסף. נולד ביום כ"ו באב תשמ"ג (4.8.1983) בפרדס חנה, אח לענבל ולעדי. מושיק, ילד יפהפה עם תלתלי זהב ועיניים מאירות ותכולות גדל והתחנך בפרדס חנה להורים בני המושבה. הוא התגלה כילד נבון, חרוץ וסקרן. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי "מרחבים" שם בלט כתלמיד מצטיין, המשיך לחטיבת הביניים של בית-הספר החקלאי בפרדס חנה וסיים את לימודיו ב"בית-הספר המקיף למדע ולאמנויות" בחדרה, במגמת אלקטרוניקה ומחשבים.
מושיק גילה עניין בתחומים רבים ותמיד שאף לדעת, לראות ולהבין. הוא הרבה לקרוא ספרים מעולמות תוכן שונים: פילוסופיה, מדע בדיוני ופנטזיות, ספרי מתח ועוד. הוא ניחן באוזן מוסיקלית ומחובר היה בכל נימיו למוסיקה. בתקופת התיכון ניגן בגיטרה והאזין למוסיקה מסוגים שונים - ישראלית, שנות השישים ועכשווית. גם למחשבים נמשך מאוד וגילה בהם עניין רב. היה מבלה שעות ארוכות מול המסך: גולש באינטרנט, מגלה אוצרות מוסיקליים חדשים, מתכתב עם אנשים, צופה ולומד את רזי המחשב.
מושיק היה קרוב מאוד למשפחתו ונהג לעזור להוריו בכל משימה: נגרות, עבודה בגינה, בישול, אפייה ועזרה במטבח; הוא אהב לפרק, להרכיב, לתקן וליצור. הוא התייחס בכבוד לכל אדם, הרעיף חום ואהבה על סביבתו והיה קשוב לכולם - מקטן ועד גדול. חבריו יודעים לספר כי היה חבר אמיתי, חבר שנותן את הלב.
בנובמבר 2001 התגייס מושיק לצה"ל בגאווה רבה ובחר לשרת בחיל ההנדסה. לאחר שסיים טירונות קרבית יצא לקורס חובשים ובסיומו הוצב בבית-הספר להנדסה צבאית שבדרום הארץ, שם שימש כחובש קרבי. מפקדיו וחבריו ליחידה מספרים עליו כי הצטיין בתפקידו, אהב לעזור ועשה מעל ומעבר בעבודתו כחובש; לקח אחריות וטיפל בחיילים בכל לבו, במסירת ובאחריות, בכל שעה משעות היממה. על הרושם החיובי שהותיר, העיד מפקד בית-הספר להנדסה צבאית: "מפקדיך וחבריך ראו בך חבר וחובש מקצועי וערכי העושה את המרב ומעבר לכך כדי לבצע את תפקידו, וככזה שאינו נרתע ונסוג מקשיים בעשייה למען דברים בהם אתה מאמין. על אף פרק הזמן הקצר יחסית אותו צברת בשירות, בלטת לחיוב בהצטיינות ודובר על הוצאתך לקורס קצינים או קידומך ומינויך לחובש גדודי. איכותך כאדם וכחייל, אישיותך ותפקודך, הפכו אותך למוערך מאוד ולאחד הבולטים בבט"ר".
ביום י"א בשבט תשס"ג (14.1.2003) נפל מושיק בעת שירותו והוא בן תשע עשרה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בפרדס חנה. הותיר הורים ושתי אחיות.
בשורות הכיתוב האישי על קברו חקקה משפחתו את המילים: "להתראות מתוק שמור על עצמך, תן לשמים לחבק אותך...".
חבר קרוב כתב לזכרו: "אם מושיק היה צריך לכתוב הספד, הוא לא היה כותב, כי בכל מקרה את מה שמרגישים אי אפשר להגיד במילים... מושיק שנא להיות כמו כולם... אצל מושיק ללכת נגד הזרם - הייתה אידיאולוגיה. הוא לא היה שואל שאלות, כי גם כך היו לו את כל התשובות. הוא לא היה מבקש שיסבירו לו, כי הוא הבין הכול!".
משפחתו של מושיק הקימה לזכרו אתר אינטרנט ובו תמונות מתקופות חייו השונות, דברים שנאמרו לזכרו ומכתבי מפקדים, חברים וקרובי משפחה. כתובת האתר: http://planet.nana.co.il/moshik_b.