רב"ט אסף בנאור ז"ל

קורות חיים

אסף בן זיוה ועמנואל אח לרועי, צביקה ונועה אחותו התאומה, נולד בקרית ביאליק ב- 12.2.1976, ביום חורף סגרירי.

ילד פעלתן וספורטאי מחונן. היה חדור מוטיבציה להצליח בכל, ועמד בכל המשימות שהוטלו עליו. אסף היה מנהיג מלידה. למד בקריה בבית הספר היסודי ביאליק וחטיבת הביניים דפנה. בגיל שמונה הצטרף לנבחרת ההתעמלות של בית ספרו ושל מכבי קרית ביאליק. במסגרתה השתתף בטקס פתיחת המכבייה ה-13.

אסף היה תלמיד טוב, ושאף תמיד להצטיין. בבית הספר אורט שבקריה, למד במגמה עיונית, ובחר להתמקד בכימיה וביולוגיה. היה יסודי ושאפתן, עזר לחבריו והתבלט במנהיגותו. חבריו צחי, רוני, אלי ודני גדלו עם אסף, שהיה הדבק שהחזיק את כולם יחד. הם בילו יחד ונהנו יחדיו, והיו קשורים בלב ובנפש. דני מספר: "אסף היה אדם שנתן את הנשמה, תמך בחברים, ונהג לייעץ לכולם כיצד לפתור בעיות... לפני הגיוס היה רץ עם חבריו מדי יום מספר קילומטרים, היה בעל כושר גופני מדהים, ותמיד השאיר אותנו מאחור. הוא היה אתלט בנשמה..."

אסף התגייס לצבא מיד אחרי בחינות הבגרות ורצה להגשים חלום ילדות ולהיות קצין קרבי. הוא התנדב לסיירת "יעל" של ההנדסה הקרבית, והתרגש מאוד לקבל את תג החיל וסיכת הסיירת. חבריו ומפקדיו מספרים, שבמסע האלונקות כאשר לחבריו אזלו הכוחות, נכנס מתחת לאלונקה וסחב אותה בקילומטרים האחרונים.

ב- 22.1.1995 הגיע אסף לצומת בית ליד בדרכו חזרה ליחידתו. מחבלים הפעילו חומר נפץ, שפגע בעשרות חיילים. אסף, שישב בקיוסק הסמוך לצומת, רץ לסייע לחיילים הנפגעים, ואז הופעל מטען נוסף. אסף נכווה בכל חלקי גופו והועבר לבית החולים הדסה שבירושלים, שם זוהה בזכות שרוך קלוע שנתנה לו נועה אחותו התאומה. יומיים שכב מחוסר הכרה, והחל להתאושש. אסף עלה וירד במדרגות, שר וצחק וקיבל בשמחה את מבקריו הרבים. בכל אותו זמן נותר בבסיס גולגלתו רסיס זעיר, שהרופאים לא רצו להוציאו, מפחד שנזק גדול יותר יגרם לאסף.

לאחר מספר ימים, חלה הידרדרות פתאומית במצבו. הוא איבד את ההכרה ונותח מיד. שלושה חודשים שכב בהדסה ללא הכרה, כשעיניו פקוחות. משפחתו לא משה ממיטתו לרגע. לאחר זמן הועבר לבית החולים לוינשטיין שברעננה, שם שכב עשרה חודשים.

משפחתו עשתה מאמצים יוצאי דופן כדי לשמור, שמצבו הגופני והשכלי לא ידרדר, מתוך תקווה עזה, שהכרתו תשוב אליו.

במרס 1996 הועבר אסף למרכז הרפואי חורב שבחיפה, דבר שהקל מאוד על משפחתו. התמודדות המשפחה עם מצבו של אסף עוררה הערצה בלב כולם; ההתייחסות אליו כאל אדם, שנרדם לשעה, ומיד יקום, גרמה לסביבתו להתנהג כך אליו עד לרגעיו האחרונים.

בשבוע האחרון חלה הידרדרות במצבו, ואמו זיוה טוענת, שהוא איבד את רצונו לחיות. כמעט שנתיים נאבק אסף בגבורה, עד שכשלו כוחותיו. הוא היה החלל האחרון של הפיגוע בבית ליד.

אסף נפטר ב-16.12.1996, ו' בטבת תשנ"ז. הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בצור שלום. בן עשרים ואחת בנופלו.