סמ"ר גל הרשקו ז"ל

קורות חיים

בנם הבכור של רחלי ונח. נולד ביום י"ז באדר תשס"ג (21.3.2003) בקיבוץ יפתח. אח למיכל.

גל גדל והתחנך בקיבוץ יפתח שבגליל העליון. ילד יפה תואר, חכם וחייכן, טוב לב ואהוב על הבריות. למד בבית ספר יסודי "הגומא" ובהמשך ב"בית החינוך המשותף עמק החולה" בקיבוץ כפר בלום. מוריו תיארו נער ערכי, חברותי, דעתן ומלא שמחת חיים. מגיל צעיר התאמן בכדורסל והתגלה כשחקן מוכשר. תחילה שיחק קט-סל בבית הספר היסודי, ולאחר מכן במסגרת בית הספר לכדורסל של גליל עליון. מאמנו סיפר על נער עם יכולות אתלטיות יוצאות דופן. בשל מהירותו והניתור הגבוה שאפיינו אותו זכה לכינוי "מייק ג'יימס", על שם הכדורסלן האמריקאי. גל השקיע שעות ארוכות באימונים והיה אהוב ומוביל בקרב חברי הקבוצה.

בן מסור להוריו ואח אוהב ותומך. גל, או גלגול כפי שכונה בחיק המשפחה, הפיץ אור ושמחה בבית. הוא הסב להוריו נחת וגאווה וטיפח קשר קרוב עם אחותו. "האח הכי טוב בעולם", הגדירה אותו מיכל אחותו, שראתה בו מקור השראה ומושא להערצה.

ביום 6.12.2021 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחיל ההנדסה בגדוד 603, עוצבת "סער מגולן". אחרי שעבר קורס פיקודי שירת כמ"כ (מפקד כיתה). גל היה לוחם מצטיין, אהוב ומוערך על ידי חבריו, מפקדיו ופקודיו. הוא דאג לחייליו והוביל אותם כשהוא חדור תחושת שליחות עמוקה. ''אם אני לא אעשה, מי יעשה?" נהג לומר.

חבר טוב ונאמן, קשוב, רגיש ואכפתי. גל צבר חברים רבים בכל מעגלי חייו. עם חיוך כובש וחוש הומור משובח, ידע להפיג מתח ולשמח את הסובבים אותו. חבריו תיארו "בן אדם של אנשים, בן אדם של הגליל", שתמיד מוביל ונמצא במרכז. הוא החבר שיוזם ומאחד. פינת ה"ברווזים" שבביתו שבקיבוץ הייתה מוקד עלייה לרגל, מקום שכולם מכירים, שבו כולם נפגשים.

אדם רחב לב, מלא נתינה שהשאיר חותם עמוק בליבו של כל מי שפגש. גל ראה את הטוב בכל אדם והדביק אחרים בשמחת החיים שלו.

אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". גל תמיד מצא זמן לצפות במשחקים, באיצטדיון או בשידור הישיר.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

גל לחם עם יחידתו ברצועת עזה במשך שבועות ארוכים.

ביום 23.12.2023, לאחר שסיימו פעילות מבצעית, גל וחיילי היחידה עמדו לצאת מחאן יונס חזרה לשטח ישראל בדרכם להתרעננות. הם נסעו בנמר"ה, כלי רכב משוריין הנדסי, כאשר מחבלים שיגרו טיל נ"ט לעבר הרכב. מהפגיעה נהרגו גל וארבעה לוחמים נוספים.

סמל-ראשון גל הרשקו נפל בקרב ביום י"א בטבת תשפ"ד (23.12.2023). בן עשרים ואחת בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ יפתח. הותיר אחריו הורים ואחות.

מיכל אחותו ספדה: ״גל שלי, אהוב שלי, אני לא יודעת מה לכתוב לך, בחיים לא חשבתי שזה יקרה לנו, בחלומות הכי גרועים לא חשבתי על זה. אתה הילד הכי חזק ויפה שאני מכירה. אף פעם לא דמיינתי שזה יקרה לך, הילד שהכי שומר עלי בעולם. אתה כל כך יפה וטהור, יש לך את הלב הכי טוב שאני מכירה. כל כך רציתי שתהיה דוד לילדים שלי, להתגאות בך... אני כל כך מתגעגעת אליך. היית האח הכי טוב שאפשר לבקש, ואתה עדיין. החיוך הכי יפה הוא שלך, אני כל כך מתגעגעת לראות אותו, את החיוך הכובש הזה שאני, אימא ואבא כל כך אוהבים. אני לא אשכח אותך אף פעם. אני רק רוצה לראות אותך עוד פעם אחת, להגיד שלום, להיפרד... אני יודעת כמה היית רוצה שנישאר משפחה שמחה. זה הדבר שהיה לך הכי חשוב... אני כל כך מתגעגעת ותמיד אמשיך להתגעגע... מחכה לסימנים ממך. אני אוהבת אותך כל כך, מיכי שלך, אחותך הקטנה״.

ספדה נעמה דודתו: "גלגול שלנו, אי אפשר לעכל. כואב כל כך שאתה לא כאן איתנו. הלב מתקשה להאמין ונדמה שאתה לא כאן רק זמנית. האחיין הראשון שלי. גבר מדהים, טוב לב, צנוע, רגיש. אהבת לחיות, לבלות וליהנות. קיבלנו אותך במתנה רק לעשרים שנה, והמחשבה שלא תחווה את כל מה שיש לחיים להציע קשה ומכאיבה כל כך. אתה כבר לא כואב. נשארנו אנחנו עם הכאב לתמיד. אני מבטיחה שנהיה תמיד מאוחדים וחזקים למען ההורים ומיכלי. נעזור להם כשיכאבו ונשמח איתם כשיוכלו לשמוח. נזכור ונזכיר אותך לעד. נחייה את דמותך דרך הזיכרונות. אהבתי אותך בחייך ואמשיך לאהוב אותך תמיד. דודה"

הופקה מדבקה עם המשפט המזוהה עימו: "אם אני לא אעשה, מי יעשה?"

ענת זיסוביץ', בת קיבוצו של גל, כתבה לזכרו את השיר "גל" שהולחן ומבוצע על ידי שירי גולן. השיר זמין להאזנה ביוטיוב. "ים של רגשות/ נשברים אל החול/ רסיסים של טיפות/ מתפזרים אל האין סוף/ ענני השחור באופק/ בוכים בגשם שוטף/ טיפות נוחתות באושר/ שוטפות נהר של כאב./ השפל משאיר חוף ערום ודואב/ געגועים אל ים מלוח,/ געגועים עזים אל גל שמתרפק/ ואני שם עומדת/ מצפה שתחזור/ שגל אותך יביא/ תיאסף אל חיקי/ וביחד נשתוק/ נאחז, נאחז באין סוף./ הים הסוער מערבל/ רסיסים, של פלדה ותקווה/ גלים מתנפצים לי בלב/ מחפשים, חוף למנוחה./ וכזרע המנסה לנבוט,/ אני מחפשת את האור./ תגיד לי היכן בתוך השחור,/ היכן אמצא לי מגדלור?"

גל מונצח באנדרטת נופלי חיל ההנדסה שבצומת חולדה.